פסק-דין בתיק ת"א 35917-04-10

הצדדים לתביעות ותמציתן

1.         מונחת בפני תובענה בסך 77,117 ש"ח,  אשר הוגשה על ידי רחמים סיטון (להלן: "סיטון"), קבלן לביצוע עבודות קונסטרוקציה, כנגד מזמינת העבודות, חברת כוכב הצפון בע"מ            ( להלן: "כוכב הצפון") וכנגד מנהל כוכב הצפון, מר ירון אפלבוים (להלן: "אפלבוים", אשר יחד יקראו להלן: "הנתבעים"), וכן תביעה שכנגד בסך 114,855 ש"ח.

2.         במרכז התביעות עומדות עבודות קונסטרטקציה אשר ביצע סיטון בשלושה גגות מבנים המצויים בנמל תל אביב  (מבנים מס' 17, 21 ו-22 אשר יקראו להלן :"מבנה 17", "מבנים 21+22") . כוכב הצפון הינה השוכרת של מבנים  אלו מאת החברה לפיתוח תל אביב, בעלת המבנים. בתביעתו טוען סיטון כי ביצע את העבודה בשלמותה; כי גם אם נותרו תיקונים כלשהם, אזי הנתבעים לא אפשרו לו להשלים את התיקונים, ולפיכך זכאי הוא למלוא השכר המוסכם. לטענתו, בטרם תחילת ביצוע העבודות ניהלו הצדדים משא ומתן, במהלכו ניתנו מספר הצעות מחיר. סיטון טוען כי בסופו של יום סוכם על תמורה בסך של 215,000 ש"ח. לטענתו, נותרה יתרה לתשלום בסך של 67,000 ש"ח וזו נתבעת במסגרת התביעה העיקרית. בנוסף, דורש סיטון תשלום של 8,000 ש"ח עבור עבודות טיח שביצע במבנים. סך הכל עומדת התביעה העיקרית על סך של 75,000 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

3.         מנגד טוענים הנתבעים לחוסר יריבות בין סיטון לבין אפלבוים; לשיטתם ההסכם נכרת אך ורק בין סיטון לבין כוכב הצפון, כשוכרת המבנים ומזמינת העבודה, ולפיכך דין התביעה האישית כנגד אפלבוים להדחות. לגופה של התביעה העיקרית טוענים הנתבעים כי השכר החוזי המוסכם עמד על סך של 148,000 ש"ח בצירוף מע"מ, וזה שולם במלואו, למעט שיק בסך 10,000 ש"ח אשר בוטל על ידי כוכב הצפון, בשל אי ביצוע התיקונים והליקויים הרבים שהתגלו בעבודות הקונסטרוקציה. בנוסף, דוחים הנתבעים את דרישת סיטון לתשלום הסך של 8,000 ש"ח - לטענתם סיטון אמנם המשיך בביצוע עבודות טיח, כמחליף של קבלן הטיח הקודם, מר ג'וזף חמתי (להלן: " חמתי"), אולם לאחר יומיים עבודה הודיע סיטון כי חמתי ימשיך בביצוע עבודות הטיח וכי עניין התמורה יוסדר בינהם. לפיכך טוענים הנתבעים שאינם חייבים דבר לסיטון, ההיפך הוא הנכון.

4.         ואכן, בכתב התביעה שכנגד דורשת כוכב הצפון מסיטון פיצוי עבור הנזקים שנגרמו לה בשל עבודתו הרשלנית בהקמת הגג. כוכב הצפון טוענת כי שילמה לקבלן אחר סך של 53,423 ש"ח לצורך ביצוע תיקונים; סך של 8,000 ש"ח לאפלבוים עצמו, לתיקון עבודות של סיטון; סך של 900 ש"ח לפינוי פסולת. עוד טוענת כוכב הצפון כי בשל העיכוב שנותר במסירת עבודות סיטון סבלה היא מאובדן רווחים המוערך על ידה בסכום של 58,532 ש"ח. הוצאות ביצוע התיקונים, בתוספת אובדן הרווחים ובניכוי השטר שחולל (10,000 ש"ח), הוא שנתבע בתביעה שכנגד, העומדת על סך של 114,855 ש"ח.

השאלות העומדות לדיון

5.         מהי התמורה אשר סוכמה בין הצדדים עבור ביצוע העבודות? האם סוכם על תשלום נוסף עבור עבודות הטיח? האם יש יריבות בין סיטון לבין אפלבוים? האם התגלו ליקויים בעבודת סיטון, ובמידה וכן - מה היקפם? האם ניתנה לסיטון הזדמנות לפעול לתיקונם? האם ליקויים אלו נובעים מעבודה רשלנית של סיטון או שמא מתכנון ו/או פיקוח לקוי מצד הנתבעים או מי מהם?

            אלו, בתמצית, המחלוקות והפלוגתאות, וכעת אציג ביתר פירוט את גרסאות הצדדים לאירועים.

גרסת סיטון בכתב תביעתו

6.         בכתב  תביעתו טוען סיטון שהנתבעים הם בעלי המבנים בנמל תל-אביב (עובדה שהתבררה כבלתי נכונה, כוכב הצפון הינה כאמור שוכרת המבנים מהחברת לפיתוח תל אביב). סיטון טוען כי הגיש לנתבעים הצעת מחיר ראשונה , כאשר זו התייחסה לקונסטרוקציה מברזל וזאת בהתאם לתוכניות שנמסרו לו מידי הנתבעים.

לטענתו, סוכם תחילה שעלות ביצוע העבודות תעמוד על 148,000 ש"ח וזאת כאשר הקונסטרוקציה הינה מברזל, אולם בטרם הוחל בביצוען ביקשו הנתבעים לשנות את חומר הקונסטרוקציה מברזל לעץ ולפיכך הגיש התובע לאפלבוים הצעת מחיר חדשה, לפיה עלות ביצוע העבודות תעמוד על 215,000 ש"ח. לטענת סיטון, הפרש העלויות שבין הצעות המחיר השונות, נבע מהפרש עלויות החומרים- ההפרש שבין ברזל לעץ. סיטון טוען כי לאור יחסי האמון ששררו בינו לבין אפלבוים הוא סמך על ההבטחה שניתנה בעל-פה על ידי אפלבוים לפיה עם סיום העבודות- ישולם לו ההפרש שבין שתי הצעות המחיר וכי בסופו של יום, בתמורה לביצוע העבודות, יקבל תשלום מלא בסך של 215,000 ש"ח.

8.         לגבי עבודות הטיח טוען סיטון שבין אפלבוים לחמתי התגלע סכסוך ולפיכך הפסיק חמתי את ביצוע עבודות הטיח אשר בהן החל, כקבלן הטיח של הנתבעים. בשלב זה פנה אפלבוים לסיטון בבקשה כי יבצע את עבודות הטיח במקום חמתי. נטען כי  לאחר שסוכם בין הצדדים כי התשלום עבור עבודות הטיח יהא 45,000 ש"ח הזמין סיטון טייחים ואלו החלו בעבודות הטיח אלא שלאחר שעבדו משך 3 ימים, בין התאריכים 22-24/11/09, הגיע אפלבוים למקום העבודות וביקש להפסיקן בטענה כי בינו לבין חמתי יושרו ההדורים וכי חמתי ימשיך בביצוע העבודות. סיטון טוען כי לאחר הודעה זו מטעם אפלבוים, סיכמו השניים כי בעבור חומרי הגלם אשר הושארו במקום לשימושו של חמתי וכן בעבור עבודות הטיח שכבר בוצעו ע"י סיטון- ישלמו לו הנתבעים סך של 8,000 ש"ח נוספים עם סיום העבודות.

9.         באשר לאופן ביצוע העבודות- סיטון טוען כי במהלך ביצוע העבודות גילה כי קיימות מספר הערות לעניין תעלות הניקוז. לפיכך, ביקש מאפלבוים שיזמין את המהנדס  מר גיל וינלס, החתום על התוכניות (להלן: "וינלס" ) אשר שימש באותה העת כמהנדס הפיקוח במקום, על מנת שזה ייתן מענה לטענותיו, אלא שבתשובה לכך נענה כי אפלבוים ווינלס מסוכסכים וכי עבודות תעלות הניקוז סוכמו בין השניים. סיטון מציין כי במהלך ביצוע העבודות על ידו לא ביקר וינלס במקום ולו פעם אחת.

10.        ממשיך סיטון וטוען כי ביום 4/1/10 סיים את ביצוע העבודות בגגות. במעמד זה שילם אפלבוים לסיטון סך של 10,000 ש"ח בשיק דחוי. נטען כי  משדרש סיטון את תשלום ההפרש בסך 67,000 ש"ח וכן את תשלום 8,000 ש"ח בגין עבודות הטיח, הודיע אפלבוים לסיטון כי גובה תעלות הניקוז אינו מקובל על וינלס  וכי ישלם את הסכום המבוקש רק לאחר שינוי גובהן. סיטון טוען כי פעל לשינוי גובה התעלות כדרישת וינלס, כאשר זה נכח במקום בעת סיום ביצוע השינויים והבהיר את שביעות רצונו נוכח העבודות. אלא שלטענת סיטון אף עם סיום ביצוע השינויים המבוקשים, עמד אפלבוים בסירובו להעביר התשלום המבוקש, הפעם בטענה כי קיימות נזילות בתעלות, נזילות שעד לתיקונן- לא ישולם התשלום.

11.        סיטון  טוען כי שלח עובדים מטעמו לצורך בדיקת הנזילות הנטענות, ועובדיו בדקו ומצאו כי הנזילות כלל אינן נובעות מתעלות הניקוז. סיטון דיווח על כך לאפלבוים אשר עמד על כך כי מקור הנזילות הינו בתעלות הניקוז וסוכם כי סיטון יגיע עם פועליו למקום, שם יפגשו באפלבוים אשר יצביע על מקור הנזילות. נטען כי סיטון הגיע למקום מספר פעמים אך אפלבוים לא עשה כן ובחר לבטל את השיק בסך 10,000 ש"ח.

12.        באשר לעילת התביעה האישית כנגד אפלבוים - סיטון טוען למצג שווא שהציג בפניו אפלבוים במהלך ההתקשרות בין הצדדים. עוד טוען סיטון כי הנתבעים אינם זכאים לאחריותו בגין העבודות, שכן לא שולם לו מלוא התשלום אשר הוסכם תמורת ביצוע העבודות ולפיכך ממילא אין הוא אחראי עליהן.

גרסת הנתבעים לאירועים

13.        לטענת הנתבעים סיטון הגיש את תביעתו אך על מנת ליצור משקל נגד לתביעתם המוצדקת, ולאחר שהבין כי בכוונתם להגיש נגדו תביעה בגין העבודות הרשלניות שבוצעו על ידו, עבודות שהסבו להם נזקים רבים. עוד נטען כי יש לסלק על הסף את התביעה כנגד אפלבוים  שכן לא קיימת כל יריבות בינו לבין סיטון. הנתבעים מבהירים שאפלבוים איננו הבעלים של הבניינים בנמל תל אביב נשוא כתב התביעה וכי  כוכב הצפון  הינה השוכרת של הבניינים מאת החברה לפיתוח תל אביב, בעלת המבנים. הנתבעים מבהירים שכוכב הצפון היא שהתקשרה בהסכם עם סיטון וככל שאפלבוים בא בדברים עמו, הרי שהדבר נעשה בכובעו כמנהל והבעלים בכוכב הצפון ולא כישות משפטית עצמאית ונפרדת. לפיכך, לא קמה יריבות בין סיטון לבין אפלבוים .

14.        לביסוס טענת חוסר היריבות מפנים הנתבעים למסמכים החתומים אשר הוחלפו בין הצדדים ואשר צורפו לכתב ההגנה-  ההסכם שהוחלף בין הצדדים ואשר קובע כי "הסכם זה ייחתם בין חברת כוכב הצפון בע"מ... לבין סיטון רחמים"; הספחים המצורפים לשיקים ואשר נושאים את הלוגו של כוכב הצפון; החשבוניות אשר נושאות את שמה.  באשר לטענת "מצג השוא" מציין אפלבוים כי סיטון העלה טענה מופרכת זו  מבלי להציג עובדות התומכות בה ובלי לפרט כל תשתית עובדתית ולפיכך אין לקבל טענה זו.